<h1>רבינו ירוחם מישרים נל"א ח"א</h1>
<h2>דף יד:</h2>
שני שוורים תמים שחבלו זה בזה כגון שור תם שהפסיד בשור תם כמוהו שוה מנה וחזר זה הניזק והפסיד במזיק שוה ארבעים הרי בעל הראשון משלם לבעל אחרון שלשים היו שניהם מועדין בעל הראשו' משלם ששים ראשון תם ואחרון מועד בעל ראשון משלם עשרה וכן תם או מועד שחבל באדם וא[ד]ם בהם תם משלם במועד חצי נזק ומועד נזק שלם ודוקא שחבלו זה בזה כאחת או שאחר שעה שחבל בו הראשון חזר השני חבל בראשון אז משלמין במותר אבל אם בשע' חימום חבל שני בראשון שני פטור ראשון חייב קמא. שור שוה מאה שנגח שור שוה מאתים נוטל השור ויוחלט השור ואם הקדישו ניזק או מכרו מכור או נתנו הכל עשוי כפי חלקו ואם שבח או כחש ברשותו כחש ושבח אינו יכול לסלקו בדמים ואם הקדישו מזיק פודהו בדב' מועט כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון כיצד שור תם שהזיק ומכרו המזיק עד שלא עמד בדין אף על פי שהוא מכור הרי הניזוק גובה ממנו וחוזר הלוקח וגובה מן המזיק שמכר לו שכיון שהזיק יש לו קול ולא היה לו לקנותו עד שיגבה הניזק הקדישו מזיק הרי זה מוקדש כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון שחטו גובה הניזק מבשרו וחייב לשלם מזיק הפחת שפיחת בשביל השחיט' ישלם לניזק כנגד חלק הנזק שיגיע לו בפחת שחיטה נתנו במתנ' לא עשה כלום ואם חדש ביד הלוקח חייב לשלם לניזק כפי חלקו ודוקא שיזכה בו נזק אחר כך בדין קדמו בעלי חובות של מזיק ותפסוהו בין חב עד שלא הזיק בין הזיק עד שלא חב לא זכו בו אלא הניזק גובה ממנו שאפילו היו בעלי חובות תחלה והזיק הרי זה גובה ממנו פי' ואם היה משועבד לבעל חוב באפותיקי מפור' וקדם החוב לנזק אין הניזק גובה ממנו ואם קדם הנזק לחוב גובה ממנו ואפי' קדם בעל חוב וגבאו למ"ד ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה. מועד שהזיק בין שעמד בדין בין שלא עמד בדין והקדישו או מכרו נתנו במתנה מה שעשה עשוי קדמו בעלי חובות והגבוהו בין חב עד שלא הזיק או בין הזיק עד שלא חב זכו בו לפי שאי' משתלם הנזק אלא מן העליה שבנכסי המזיק והרי כל נכסיו משועבדים לנזקי' וכל זה שכתבתי נפקא מינה לנו שבבבל אם תפס לא מפקי' מיניה קמא.
